הכל נהדר, הכל מושלם, אנחנו מצויינים וכל ההחלטות נכונות​

​"הכוח אשר היה בדריכות מבצעית גבוהה, הגיב מיד, חתר למגע, פעל בנחישות ובמקצועיות, והביא לתוצאה שאין טובה ממנה".

הודעה דוברותית שכזו שגרתית ושגורה במקומותינו. כל מי שחי פה וראה דבר או שניים, יודע שהלוחמים לא היו בדיוק בשיא הדריכות (בדרך כלל יש סרטון בו רואים שהם היו שקועים בטלפונים הניידים), וכשהתעשתו עשו מה שאפשר עד שנוטרל המחבל. דווקא סביר שאפשר היה להביא תוצאה טובה יותר - אם המציאות היתה כמו הלשון המלוקקת של ההודעה הדוברותית.

הודעות של דוברים נראות לרוב לא כמנגנון שקוף לעדכון הציבור, אלא כשופר תעמולה למירוק הארגון המיוצג תוך הכחשה, ביטול והעלמת פגמים, ובעיקר להצגת ראש/ת הארגון כאדם מושלם וללא רבב.

דוברות חברת החשמל מודיעה: "יו"ר חברת החשמל תחקר את האירוע וגילה שהוא עשה שגיאה חמורה אשר הובילה לרצף הכשלים. היו"ר לוקח את מלוא האחריות למחדל ויפרסם מסמך מפורט עם לקחים, רובם לתהליכים ולהחלטות בהם הוא עצמו שגה" - יכול להיות? אין מצב.

תרבות הדוברות המגוננת למעשה הפוכה ממה שכולנו מחונכים אליו מבחינת התייעלות ארגונית. הרי כולנו טועים, והדרך היחידה להשתפר היא לתחקר ולהפיק לקחים. במקום לומר: "הייתי מושלם", צריך לומר אמת: "עשיתי טעויות, הנה הן, והנה מה למדתי על מנת שלא לחזור עליהן ולהיות טוב יותר בפעם הבאה".

האנשים אשר מובילים את המערכות הגדולות והחשובות במדינה - הפוליטיקאים - הם דווקא המגזר שהכי גרוע בזה. פוליטיקאים לעולם לא שוגים. הם תמיד מושלמים ורק האחרים טפשים. הם גם לא "מזגזגים", לא תשמעו מפוליטיקאי: "למדתי את הנושא, הבנתי שטעיתי, ושיניתי את דעתי" - פשוט לא קיים.

שר הביטחון תמיד, אבל תמיד, יספר לציבור שהמבצע נוהל "בשום שכל" ושכל ההחלטות שהתקבלו היו תוך התנהלות מופתית של כלל הגורמים. האם זה מוגזם לחלום על מציאות בה אומרים: "המבצע תם, נתחקר אותו, אני בטוח שעשינו דברים נכונים אבל אין ספק שגם הרבה שגיאות. נתחקר ונאתר את כל השגיאות. אנחנו ארגון מצוין, לא כי אנחנו מושלמים, אלא כי אנחנו ארגון לומד". זה לא יקרה כי שר הביטחון הוא פוליטיקאי, וזה לא בדי-אן-איי שלו.

"ראש הממשלה מנהל את המשבר הזה באופן מעמיק, מקצועי ומיטבי, תוך התייעצות עם כלל הגורמים" - הבעיה פה ברורה לעין, כי מי שעוסק בהתגוששות הפוליטית רוויית היצרים והאגו (ויש לו על הראש גם משפט) וודאי לא מנהל משבר בריאותי וכלכלי מהחמורים שידענו באופן "מיטבי". אני בטוח שהוא מבצע ג'אגלינג ועושה ככל יכולתו - רק שמיטבי זה לא.

וכן הלאה והלאה - כל הודעה שאומרת לנו שהכל מושלם - כנראה לא נכונה. היום הכריז רופא שאם הבנתי נכון הוא משהו כמו יו"ר האיגוד לטיפול נמרץ - שלא תהיה שום בעיה ביכולת לאשפז ולהנשים כל מי שיזדקק לכך. שוב ושוב ניסה המראיין להבין את המספרים, לשאול על תרחישי קיצון - אבל הרופא בשלו - יש כל מה שצריך, לא תהיה שום בעיה, וכל מי שיצטרך הנשמה - יונשם. אני מעריך מאוד את רצונו להרגיע, אבל בתרחיש בו מספר המונשמים עולה על מספר המערכות - הוא כמובן טועה.

"מדינת ישראל נכנסה למשבר הזה בהיערכות מצוינת... אנחנו מובילים בעולם ב...." - רעיון לא רע להרגיע. רק בואו לא נשלה את עצמנו שמערכת הבריאות שלנו היא במקום הכי טוב שהיא יכלה להיות. זה לא פוסט פוליטי. אני לא אומר שאם שר הבריאות היה מישהו אחר, ממפלגה אחרת, אז הכל היה נפלא. אבל איך שלא נהפוך את זה, פועלים בתוך אילוצי משאבים ומגוון שיקולים, ומושלם זה לא.

לכן אני לא מקבל את כל השיח הרשמי כאילו מה שהיינו צריכים לעשות - עשינו, וכל מה שצריך לעשות - עושים, ועושים הכל חכם, והכל מתוקתק כמו שצריך. אני גם מאוד לא מקבל מה שנראה כהתייחסות חד-ממדית לנושא, כאילו זה עניין בריאותי, אז מערכת הבריאות מובילה. אתמול שמעתי גורם ברדיו שסיפר שכל מה שמשרד הבריאות ממליץ - ללא יוצא מן הכלל - ראש הממשלה מקבל. לדעתי האישית זה סממן מדאיג ביותר. אותו אדם גם הכריז שאין שום שיקול פוליטי בהחלטות ראש הממשלה, ודבר כזה אפילו לא חולף במוחו. ראש הממשלה הוא פוליטיקאי, אז ברור ששיקולים פוליטיים חולפים במוחו.

למשבר הזה יש הבטים רחבים ביותר, מעל ומעבר לבריאות. יותר מזה - כל המערכות שקורסות משפיעות בחזרה על הבריאות, והחלטות הן למעשה ניהול סיכונים רב-ממדי, תוך הסתמכות על נתונים ומודלים, אבל גם המון שיקולים ערכיים ומוסריים. כולם התנפלו על פרופ' יורם לס שאמר שנכון היה "להקריב" זקנים עם תוחלת חיים קצרה ולא לחרב את הכלכלה העולמית. אמיץ, פרופ' לס. במקום להתנפל עליו הייתי ממליץ שנהיה פתוחים לעובדה שיש פה שיקולים ערכיים ולא הכל פשוט. ולא הכל חכם ומושלם.

מי שרוצה לקרוא תרחיש אפוקליפטי של השלכות משניות הרות אסון מוזמן לקרוא כאן. יש להבין שלכל דבר יש השלכות - וימותו אנשים כי הם לא נסעו לטיפול שהיו אמורים לעשות בחו"ל, או שלא הגיע מכשור רפואי חיוני, או "רק" שאנשים דחו בדיקות בגלל המצב ופספסו אבחנה של מחלות סופניות. יהיו גם מקרי אובדנות בשל קריסה כלכלית ואובדן תקווה ועוד אלף ואחת השלכות. לא, זו לא נוסחה לינארית של מקסום בריאות הציבור מקורונה, אלא משהו הרבה יותר מורכב שאין לו תשובה נחרצת.

אינני אומר שהשיקולים הנוכחיים שגויים, ולא שיש לי נוסחה חכמה או ערכית יותר, רק שהייתי מצפה לשמוע יותר עומק, יותר לבטים, יותר פקפוק, יותר דעות, יותר תחקיר ויותר "טעינו", או לפחות - שינינו את דעתנו.

נכון מצד אחד להרגיע ולהשרות ביטחון, ולתת הנחיות שקולות וברורות, אבל בה בעת גם נכון להפסיק את ההצהרות בסגנון "משרד הבריאות עושה עבודה נהדרת ומקבל החלטות מצוינות, בשום שכל, שכבר הוכיחו את עצמן" - את זה נראה בתחקיר בעוד שנה.