© 2019 by CCS Ltd.

054-8189815  /  972-54-8189815

  • c-facebook
  • Twitter Classic
  • Google Classic

וירוס הקורונה - מה יש ל"יוסף" לומר? [סיפור דימיוני ומומצא לחלוטין, ללא בדל של ביסוס עובדתי]

מאת: אלן סלייטר

ארבע שנים לאחר ששטף את העולם וירוס הקורונה, שהוביל למה שכונה "בהלת הקורונה", בוצע בטכניון מחקר מקיף שבחן את השלכות המחלה במגוון תחומים, בדגש למבט רחב על כלל ההשלכות על האנושות. תוצאות המחקר הוצגו בכנס בתאריך 12/7/2024, בהשתתפות שר הבריאות יוראי להב-הרצנו.

 

שאלת המחקר היתה האם כלל המאמצים הובילו בסופו של דבר להתמודדות ראויה ופחות נזק, או להשלכות משניות כבדות משקל ואף ליותר נזק מתועלת. את המחקר הוביל "יוסף", מחשב הבינה המלאכותית הידוע של הטכניון, בליווי חוקרים מקשת של תחומים.

מסקנות:

 

לו לא היו ננקטות פעולות כלשהן, תפוצת הוירוס היתה זהה, אך בקצב התפשטות מהיר יותר. כלומר אותו מספר אנשים היו בסופו של דבר נדבקים, רק שהקצב האיטי הראשוני אפשר למערכות הבריאות להיערך ולהתמודד טוב יותר בהמשך. עדיין, מבחינה מספרית, אין משמעות מרחיקת לכת לשום פעולה שננקטה.

 

ההערכות בשלבים הראשונים כמו יצירת מרחבי בידוד בבתי החולים היתה בזבוז משאבים מוחלט וניתוב שגוי של קשב אנשי מקצוע, שכן היה ברור כבר בשלבים הראשונים שאין באפשרות מתקנים אלו להכיל יותר מכמה עשרות חולים, וכשהגענו לאלפי חולים במאי 2020, ועשרות אלפי חולים בקיץ 2020, לא היתה משמעות לבתי החולים.

 

בארבע השנים מאז מגיפת הקורונה ודעיכתה ככל המגיפות, ניכרו שלל השלכות משניות אשר הובילו לפגיעה קשה באיכות החיים ואף פגיעה בחיים.

אירוע צ'לייסיב - המעבדה בשוויץ ששווקה ראשונה את החיסון לנגיף הקורונה: בתוך ויכוח סוער על קיצור תהליכי הבקרה, שווק החיסון שהתברר כבעל תופעות לוואי חמורות. מתו מסיבוכים 12,415 בני אדם ברחבי העולם, בעיקר באירופה.

מממוצע של כ- 350 התאבדויות בישראל בשנה, שולש המספר בשנת 2021 וכיום, ארבע שנים מאז המגיפה, טרם שבנו למספרים המוכרים טרם שנת 2020.

 

קריסת המשק הישראלי בקיץ 2020 הובילה לתגובת שרשרת. המודל בחן השלכות החל מרמת הפרט, כגון הימנעות מטיפולי שיניים וקניית תרופות וכלה בעומס נפשי ושעות עבודה מרובות. הנתונים מצביעים על ירידה כללית בתוחלת החיים, וכ- 50% יותר מקרי מוות בשנה - למעשה היפוך של ההתקדמות האנושית במאה השנים עד שנת המהפך - 2020.

 

ההגירה ההמונית מישראל בשנים 2021-2022 משוייכת לעובדה שאלפי משפחות איבדו את מקור פרנסתן ונדחקו למציאת פתרונות במדינות אחרות. מצב החירום הלאומי עליו הכריזה ראשת הממשלה, הגברת אורלי לוי אבקסיס, בעקבות כיבוש צפון הארץ ע"י איראן נמשך עד עתה. המודלים מציבים את הצניחה בגיוס לצה"ל כנקודת השבר שהוביל להחלשה דרמטית בעוצמתו של צה"ל.

 

לאחר עשרות שנים של הובלה עולמית במדדי בטיחות בחברת התעופה אלעל והחברות הישראליות הנוספות, באו האסונות של 2023 ותחילת 2024, בהם קיפחו חייהם 914 בני אדם (בארבעת המטוסים המעורבים והנספים בבניין הטרמינל) חקירה משותפת של רשות התעופה האזרחית וה- FAA הובילה לשורת מסקנות שבראשן קריסת חברות התעופה הישראליות ב- 2020 והנסיונות המקרטעים לשוב ולהקים את הענף על הרגליים בכוח אדם לא מיומן ובקיצוץ דרמטי במשאבים.

 

בהלת הקניה והאגירה של מוצרי יסוד ע"י אזרחים באפריל 2020 הופיעה כנקודת מפנה משמעותית במודל שחישב "יוסף". יוזכר שאת המהומות הצית שר הבריאות אשר אמר משפט לא ברור שפורש ע"י הציבור כאיתות שאסון גדול בפתח. במהומות, בהסתערות על החנויות ובפרצי הוונדליזם שנמשכו שבועות נספו "רק" עשרות בני אדם, אולם ההשלכות המשניות נמשכו חודשים רבים ועלו בחייהם של עוד מאות.

 

חדשות הכזב (פייק ניוז) היוו מגיפה בפני עצמה בעיקר בשלבים הראשונים, דבר שהוביל לפעולות בלתי רציונליות רבות - החל מההסתערות על בנין משרד הבריאות בספטמבר 2020 וכלה בפעולות שעלו בחיי אדם בשל "המלצות" שקריות שקנו אחיזה בקרב אנשים מבוהלים ומיואשים.

 

"יוסף" בחן רטוריקה, אינטונציה ושפת גוף של מנהיגים והשפעתם על תפיסה והתנהגות אנושית. מתברר כי הפאניקה שאחזה בציבור ואשר הובילה למאות מקרים של פציעה ומוות, היו נחסכים לו היו ננקטים צעדים מנהיגותיים אשר בו זמנית קוראים לצעדים נבונים אך גם מרגיעים ומשרים ביטחון.

האסונות הרפואיים והתברואתיים שהופיעו בסוף שנת 2020 נולדו, בין היתר, בשל מחסור חמור בחומרי גלם ובאגירה של הציבור. ההערכות הן שכ- 2,400 בני אדם מתו או שחייהם קוצרו משמעותית בשל מחסור בתרופות ובאביזרים רפואיים חיוניים. זאת בנוסף לעליה הדרמטית בתחלואה ממחלות שניתן לקשר ללחץ נפשי (עליה של 19% בהתקפי לב וזינוק חד במחלות הקשורות ללחץ דם גבוה).

 

הדו"ח המלא מכיל מאות סעיפים בהם נמצאו השפעות והשלכות משניות, בדגש לאובדן חיים ופגיעה קשה באיכות החיים. למשל, בעקבות הסגר המתמשך על השטחים בקיץ 2020 והמשבר החמור בענף הבניה שבא בעקבותיו, חלה עליה דרמטית בתאונות באתרי בניה בשנת 2021 (פי ארבעה), וניתן אף לקשור את אירוע ההתבצרות בערד, בו קיפחו חייהם ארבעה אזרחים ושני שוטרים.

 

דוגמא נוספת היא העלייה הדרמטית בטעויות מקצועיות בשל הפגיעה בתקופת ההכשרה בשנת 2020. יוזכרו טעויות רפואיות (עליה של 12%) וקריסת בניין המשרדים הממשלתי ב- 2023 שהתברר כתולדה ישירה של ביטול מבחן מסכם ומתן ציון "עובר" לכלל הקורס. לשאלת החוקרים באשר לכשל החמור ענה המהנדס: "פשוט לא ידעתי את זה, וזו לא אשמתי".

 

 

סיכום:

"יוסף" מצא שלו לא היו ננקטות פעולות כלשהן, וכלל האוכלוסיה היתה נדבקת מיד, היו מתים רק 9.2% ממספר בני האנשים שמתו בפועל בשל הפעולות שננקטו, שרשרת התגובות, והקריסה הטוטאלית של המשק.

 

יתכן שרק ע"י אינטליגנציה מלאכותית ולא אנושית, ורק בפרספקטיבה של חכמה שלאחר מעשה, ניתן להסיק שמה שנראה לבני אנוש כתגובה רצינית, מקצועית, מדודה, שקולה, אחראית, וזהירה - אינו אלא הפלת אבן דומינו שמכה בחברתה ומובילה לקסקסדה של תגובות הרות אסון.

 

בניסיון לחסוך מותם של אחוז מסוים של בני אדם, בעיקר מבוגרים עם מחלות רקע, המיתה החברה האנושית על עצמה אסון כלל עולמי חמור, מתגלגל, רב-שנים, וקשה עשרות מונים במחיר בחיי אדם. 

 

בצעד מפתיע אותו לא חזו החוקרים, המליץ "יוסף" לאפשר לו לרכז להבא את הובלת המאמצים הלאומיים באירועים מסוג זה, על מנת לקבל החלטות שקולות, ארוכות טווח, ומקיפות, ולא אמוציונאליות ופוליטיות.