תשובות פריסט להערות

הדברים מכוונים למעירים ולמעירות כאחד

1. "זה מה שמטריד אותך?! יש בעיות יותר קשות!"

לא כל פוסט נועד או מתיימר לעסוק בסוגיה הבוערת ביותר או הקריטית להישרדות המין האנושי.
לכל אחד יש עניינים שמעסיקים אותו, אג'נדות, תחומי עניין ותחביבים.
כתוב על מה שמטריד אותך, ואל תעיר על סדרי העדיפויות שלי.

 

2. "טוב שיש לך זמן לכתוב פוסטים"

משעשע, בעיקר כשזה בא כתגובה לפוסט שנכתב במהלך יום עבודה עמוס.
מבין שבדמיונך אני כותב את הפוסט בחוף הים, עם קוקטייל ביד. מה לעשות – זה רק בראש שלך.
חוץ מזה, מה פתאום להעיר לי על ניהול הזמן שלי?

 

3. "זו בכלל לא הנקודה החשובה! נתפסת לנקודה שולית!"

על זה בחרתי לכתוב, שולי ככל שיהיה בעינך. מוזמן לכתוב פוסט משלך על דברים מהותיים יותר.
ובהזדמנות זו – מבקש לא לייחס לי עמדות בסוגיות עליהן לא כתבתי.
ותמיכה בדברים נקודתיים שמישהו אמר, לא מעידה שאני תומך בכל מה שהוא אמר.

 

4. "בסדר, אז אתה צודק עקרונית, אבל למה צריך לעשות מזה כזה עניין?"

אעשה עניין ממה שבא לי. חוץ מזה שלהעיר ולהציף משהו זה לא "לעשות מזה עניין".
ואם טרחתי לציין זאת, כנראה שנראה לי שיש משמעות או מה ללמוד מזה.
ואגב, יש מצב שאני סתם חושב שזו אנקדוטה חביבה, ואתה הוא זה שסתם עושה מזה עניין...

 

5. "קשקוש!"

פרס על תרבות דיון לא תקבל.
גם אין לי כל כך איך להתייחס, כי זה לא טיעון, אלא סתם ביטול מתנשא ומתריס.

 

6. "מה עם ביטחון מידע?! אסור לפרסם דברים כאלה!"

אם מטרתך באמת שמירה על ביטחון מידע, למה להעיר בפומבי ולא לכתוב דיסקרטית?
מומלץ לתת קרדיט שאני יודע מה אני עושה, ויש מצב שנדברתי עם גורמי דו"צ/צנזורה.
ואם אני עונה שזה בסדר ובדוק – אז זה בסדר ובדוק.

 

7. "אתם בשמאל..." / "אתם הימנים..."

מגוחך, בעיקר כשאני מסווג כימני ושמאלני בערך באותה מידה.
אינני פועל לפי כללי המשחק לפיהם כל אחד חייב להיות שייך למחנה פוליטי מסוים.
בכל סוגיה אביע דעתי. אם בעינך זה "ימני" או "שמאלני" זה עניין שלך, לא שלי.

 

8. "רואים מתמונת הפרופיל שלך ש..."

מוזמן להביט בתמונת הפרופיל שלי, אבל מציע לא להסיק מזה מסקנות, בטח לא כאלה שתומכות את טיעוניך בדיון.

 

9. "אתה בעצמך הרי לא דתי..."

המושגים "דתי" ו"חילוני" זרים לי. ההגדרות הישראליות הנחרצות האלה שגויות ומטופשות בעיני.
אינני תופס עצמי בתוך שבלונה הגדרתית ואשמח אם אחרים לא ינסו לדחוס אותי לתוך השבלונות שלהם.
והעובדה שאין לי כיפה על הראש לא אומרת שאינני יכול להביע עמדותיי לגבי סוגיות "דתיות".

 

10. "העמדות שלך על מדע נחרצות מדי. יש גם דעות מנוגדות".

נכון להיות נחרץ לגבי מיטב הידע האנושי, ולזנוח ולהתנגד למה שידוע שאינו נכון.
אבולוציה איננה "תאוריה" אלא האופן בו חיים מתפתחים. לנו ולקופים יש אב קדמון משותף, גם אם קשה לך לשמוע את זה.
מה שאינו עובר את מבחן השיטה המדעית, הוא במקרה הטוב פולקלור, ובמקרה הרע שרלטנות וניצול תמימותם וסבלם של אנשים.
לגבי כמה מנומס ועדין להיות בנושא זה – זו אכן שאלה טובה.

 

11. "מי שמך לשפוט!? מה אתה מבין בזה בכלל?"

אם זה לא היה ברור – אני מביע את עמדותיי שלי, ושלי בלבד. לך יש את שלך.
יש תחומים שאני מבין בהם יותר, ויש שאני מבין בהם פחות.
מי שמכיר אותי, את הרקע שלי, ואת תחומי עיסוקי יכול לשפוט ולהעריך את דעותיי.
בכל מקרה, אינני "שופט" – כולה מביע עמדות.

 

12. "מה זה השטויות האלה !!!???"

סימן קריאה או סימן שאלה אחד מספיקים בהחלט.
זה ההבדל בין להדגיש משהו (!) ללצעוק (!!!).

 

13. "על דברים פשוטים מאלה אינפרנדי כבר אנשים. תגיד תודה שלא מאנפרנד אותך"

שלילי. לא אודה לך על כך.
אתה ממש לא חייב להיות "חבר" שלי ובטח שלא מחויב לקרוא את הפוסטים שלי.

​

14. "מה אתה עושה בכנס הזה? אין לך מה לעשות?"

ראשית, בין אם זה כנס בנושא הגנה על הסביבה וקיימות, צבא וביטחון, או טכנולוגיה וחלל -
יש מצב שזה מעניין אותי, ושהכנס חשוב ומקדם את החברה האנושית בכלל ואת ישראל בפרט.
אבל האמת היא שבימינו, אם אתה רואה אותי בכנס, זה פשוט כי אני עובד.
בין אם נשכרתי ע"י צוות ההפקה, ובין אם אני מלווה לקוח - זו העבודה שלי.

​

15. "מעניין שלא ראיתי אותך אף פעם מגיב ככה כשזה נגע לצד השני!"

אין לי "צד" ואני מתייחס רק לגופו של עניין.

אני לא עובד באו"ם ולא מחוייב להגיב באופן מאוזן על פי צדדים.

יכול להיות שצד מסוים ראוי לביקורת כזו וצד אחר לא.

אבל לרוב, הערות כאלה מנותקות מהמציאות. המעיר פשוט לא מכיר את כל הפוסטים שלי.

​

16. "תגיד, אתה לא מגזים קצת בעניין הפרסום האתני החד-גוני?"

לא. המצב בארץ חולני. עולם הפרסום - מהעסקי ועד אפילו הממשלתי - עדיין משדר שעור ושיער בהיר זה יפה, ועור ושיער כהה - לא.

לא יעלה על הדעת שאתר משרד הבריאות מציג מעין ישראל דימיונית בה כולם בהירים. זה לא רק לא נכון אלא מעוות ומזיק.

כמי שבילה ימים רבים במחיצת ילדים עולים מאתיופיה - אעיד שהם מביטים סביבם ומבינים טוב מאוד מה שהם רואים. אנחנו מאפשרים שטיפת מוח שמייצרת את הדור הבא של הגזענות, מודל היופי המעוות, ורגשי הנחיתות הקשים.
עדיין לא מבינים כמה המצב קיצוני וקשה? לכו לסופרפארם, הביטו סביב, וחישבו שאתם ילד או ילדה עם עור כהה. איך אתם מרגישים?